כולנו עצובים לפעמים. גם הבריאים ביותר מבינינו. במיוחד הבריאים אפילו. אבל חלקנו נמצאים במצב של עצב תמידי. דיכאון.
עצבות היא מתנה. רובנו יכולים להיזכר ברגעי עצבות שהיו חלק מהעיצוב שלנו. שחיזקו אותנו וקירבו אותנו לאנשים אהובים. אבל עצבות, כמו לילה, היא תהליך של שקיעה וזריחה. וחלקנו לא מצליחים לעבור את התהליך. חלקנו לא מגיעים לזריחה ונשארים בעולם קשה מאוד, של חושך תמידי. זו השאלה הגדולה של מתמודדים עם דיכאון. למה זה לא עובר?
פה אני רוצה לתת לכם מתנה. לסובלים מדיכאון אבל גם לכל השאר.לעצבות הפשוטה, הרגילה, יש כלים. זמן של כאב ובכי, ולאחריו התגברות. הדיכאון מתחיל כאשר העצב מאבד את הכלים. כאשר העצב גדול עלינו כל כך, שאי אפשר להכיל אותו. להתמודד איתו. האדם נבהל מהעצב ובורח ממנו. מעדיף להתכנס בתוך נקודה קטנה בתוך עצמו, להיות פסיבי ולהשאר במקום. כדי לצאת מהדיכאון, צריך לתת לעצב מקום.
הנה תרגיל: קחו דף ועט, נסו לפרוק לתוך הדף את הכאב. את מה שממלא אתכם עצב וצער. הכניסו את מרחבי העצב לתוך מסגרת הדף.אחר כך, קבעו את הזמן ביום להתבונן בדף הזה. לשקוע בו ולתת לו למלא אתכם.מחוץ לשעות הקבועות האלה, נסו לגלות מה קיים בחיים שלכם מלבד העצב הגדול. תנו לעצמכם הזדמנות להיות מעט חופשיים.התרגיל הזה יכול לתת לכם פתח קטן, שייהפך לגדול. אל תוותרו עליו.וכדי לטפל בדיכאון באופן מעמיק, מהשורש, פנו אליי ונדבר. גם אם ביצעתם את התרגיל וגם אם לא.
אני זמין בשבילכם. כאן בפרטי או בטלפון.ירון. 050-227-1603