יהודה (שם בדוי) הגיע אליי עם פריחה מבהילה בזרוע. פסוריאזיס, גירוי מוגלתי ומאוד לא נעים בעור, ועוד באיזור גלוי. הוא היה במצוקה אמיתית. המשחות ורופאי העור לא הועילו לו, והוא פנה אליי לטיפול. העפתי מבט בזרוע שלו וישבנו לדבר.כשאני פוגש מטופל שלא טוב לו בגוף, אני יודע שלא טוב לו בנפש. וכשהמחלה היא בעור – אנחנו יודעים בשיטות הטיפול השונות שהבעיה היא הקשר עם העולם. עם הסביבה.
לכן שאלתי את יהודה – באיזה שלב בחייו הבעיה התחילה, ובאיזה שלב היא התגברה. התשובה של יהודה היתה מדהימה.יהודה סיפר שהוא תלמיד ישיבה כבר מספר שנים. בתקופה האחרונה עזב את הישיבה לטובת שירות צבאי, ואחרי השחרור חזר לישיבה. הוא סיפר לי בתמימות שכשעבר לצבא, מחלת העור נעלמה לחלוטין, וכשחזר לישיבה היא חזרה בחזרה.התחלתי לשוחח איתו על תחושותיו בישיבה.
גילינו שהוא חש בישיבה תחושת מיצוי וחנק, שהוא חש שסיים כבר את התקופה הנכונה בשבילו שם וכיום לימודי הישיבה גורמים לו מצוקה. אמרתי ליהודה באופן ברור – הגוף שלך מדבר אליך. הוא אומר לך – לא טוב לי פה. האם שמת לב לזעקה של הגוף שלך?יהודה הופתע מהתובנות החדשות. הוא כלל לא שם לב כמה קשה לו תקופת הישיבה, במכוח האינרציה תכנן להמשיך בה עוד ועוד.
בטיפול גילינו שיש לו חלומות ורצונות, הוא רוצה לעבור דירה עם אשתו ולהתחיל חיים חדשים במקום אחר. ישבנו והעמקנו את החלומות של יהודה. פיתחנו את התקווה, את האמונה שניתן להשתחרר מהמצב הקיים. ביקשתי שיחזור אליי ונראה את מצבו.כשבועיים לאחר מכן ידו של יהודה כבר היתה חלקה לגמרי. הוא היה בעיצומו של תכנון המעבר מדרום הארץ אל המרכז. התכניות והתקוות שחררו אותו, עוד לפני ששינה את המציאות עצמה!
השינוי בחייו של יהודה הוא מופלא בעיניי, כי הוא מדגיש את הנקודה המרכזית של הטיפול שלי: הגוף מדבר את הנפש, וכשאנחנו מתקנים נכון את החולי שבגוף, אנחנו מרפאים גם את הנפש שלנו, ומשנים את החיים לטובה.אל תישארו עם הכאב והמחלה, שבגוף, ברגש או בדמיון. שלחו אליי עכשיו הודעה פשוטה אחת, ונשים סוף לצער ולכאב.
